תיאור מקרה - קריפטוקוקוס נאופורמנס בחתול בית מצוי בישראל נגוע ב FIV

כתב ד"ר עופר שביט וטרינר Bvsc prêt. MRCVS

 

משי חתול בית מצוי , ג'ינג'י ,זכר בן שנתיים , גר בצפון תל אביב באזור קו התפר בין המתחם העירוני והמתחם החקלאי באזור תל ברוך, מסתובב חפשי בבית ובסביבה . ניזון ממזון מסחרי ושאריות מזון בית.

 

היסטוריה :

ב02/02/1997 הובא החתול לסירוס חיסון וטיפול נגד תולעים , הבעלים טענו שראו פצע קטן באוזן אותו ייחסו ל סריטה ולא דיווחו עליו.

החתול הורדם ב רומפון קטמין , סורס ( קשירה ללא חוטי תפירה ) , קיבל זריקה תת עורית חד פעמית לפני הסירוס של ג'נטפארם וחוסן משולשת (fel-o-vax, fort dodge)

ותולע בזריקת דרונצית.

 

03/03/1997

החתול הובא למרפאה עם פצע מוגלתי באוזן שמאל ( אוזן נפוכה מאד) . בדיקה גופנית ללא ממצאים למעט פצע מוגלתי נפוח באוזן שמאל כנראה על רקע נשיכה (לחתול היסטוריה של פצעי נשיכה). נשלח הביתה בטיפול של צפלקסין 125 מ"ג פעמיים ביום במשך 10 ימים.

 

19/03/1997 

החתול חוזר לביקורת לאחר שהוטב מצבו בזמן הטיפול האנטיביוטי ( הסירחון נעלם וירדה הנפיכות מעט) אך ימים מספר לאחר תום הטיפול חזר הפצע לקדמותו . הפצע בחלק הפנימי של אפרכסת האוזן נראה כמו קיב / גידול.

משטח מגע מגלה ריבוי של תאים בעלי גרעין עגול עם גרעין פעיל ומספר רב של תאים עגולים מוקפים בזוהר לבן . עקב חשד לגידול נשלחים משטחים לבדיקת פתולוג למעבדת פתו - וט. התוצאה זיהוי :Cryptococus neoformans

 

26/03/1997

הגוש כולו מוסר בניתוח בהרדמה מלאה כולל ֹהורדת התנוך + אפרכסת ) הגוש נלקח לבדיקה מיקולוגית (תרבית) וכן להיסטולוגיה.

נלקחות שאיבות רקמה מבלוטת הרוק הפרוטיד (מוגדלת ) וכן מבלוטת לימפה מוגדלת באזור קדמת הכתף של הצד הנגוע.

דגימות דם לסרולוגיה הימטולוגיה .

החתול משוחרר בטיפול של ניזורל 100 מג פעמיים ביום + אדבוסין 1/4 סמק פעם ביום תת עורי.

 

27/03/1997 FIV +VE

 

28/031997

אזור הניתוח נפוח מאוד , צינור ניקוז מוחדר להורדת הבצקת המתפתחת באזור הסנטר.

 

30/03/1997

תוצאות היסטולוגיה : ביופסיה : מורסת קריפטוקוקוס

שאיבה מבלוטת רוק פרוטיד : מורסת קריפטוקוקוס ללא יכולת לזהות את סוג הרקמה הראשוני

שאיבה מבלוטת לימפה קדם כתפית: בלוטה מאוד פעילה , מקרופג'ים איאוזינופילים , לימפוציטים אין זיהוי של קריפטוקוקוס .

בשלב זה הוחלט להמשיך טיפול ולהעריך התקדמות בהמשך.

 

20.05.1997

הנפיחות באזור הראש ירדה אך בלוטות הפופליטאל צד ימין נפוחות . ביופסיה נשלחת לבדיקה: קריפטוקוקוס נאופורמנס. הטיפול מוחלף ל: איטרקונזול 25 מג פעם ביום 1/4 כדור פעם ביום . ( בגלל המינון הנמוך נעזרנו בשירותי פארם מרקט - יפו לשם יצור כדורים במינון של 6.5 מ"ג כדור.

 

06.07.1997 - מצויין רוב הנפיחויות נעלמו למעט בלוטת פופליטאה אחת קטנה.

 

24.08.1997

אספירציה של בלוטת לימפה נפוחה : בלוטה פעילה אך לא נמצאו קריפטוקוקים.

החתול במצב מצויין. הוחלט להמשיך את הטיפול עוד מספר חודשים

20.02.98

ביקורת החתול ללא בליטות מורגשות פעיל בריא ומתפקד הטיפול מופסק והחתול יראה לביקורות כל 3 חדשים.

 

דיון:

קריפטוקוקוזיס הינה מחלה מיקוטית כללית של בני אדם ובעלי חיים. ונחשבת למחלה פטריתית כללית (סיסטמית) ההנפוצה ביותר בחתולים.

 

מיקולוגיה :

קריפטוקוקוס הינו פטריה פשוטה,המוקפת הקופסית. הקופסית משמשת הגנה כמעט מוחלטת בפני התיבשות וכן פיצוח על ידי מקרופגים.

 

אפידמיולוגיה: 

קריפטוקוקוס הינו ספרופיט הגדל באדמה במיוחד בצואת יונים בתפוצה עולמית.

ציפרים מהוות מקור לאורגניזם אך לעיתים נדירות ביותר חולות במחלה. לא ידוע אם האורגניזם מתרבה במעי הציפור או רק מועבר מכנית דרכו. 

צורת ההדבקה העקרית הינה שאיפת אבק ובו האורגניזם.

 

סימני מחלה: 

מערכת הנשימה מהווה את פתח הכניסה העקרי אך גם מערכת העיכול וכן הטמעה ישירה לתוך העור אפשרית. 5 צורות מחלה עקריות קיימות : מערכת העצביםהמרכזית, מערכת העור ומפגש העור והריריות, שרירים ועצמות , ריאתית , ואברים פנימיים.

בחתולים מורסות (גרנולומות) נמצאות בעיקר בריאות ובמערכת העצבים המרכזית.

בבני אדם רוב המקרים קורים בחולים בעלי מערכת חיסון לוקה או מדוכאת עקב טיפולים או מחלה.בחתולים רבים המחלה מופיע ביחד עם נגיעות בוירוס הלוקימיה FELV בכלבים המחלה מדווחת יחד עם טיפול ממושך בקורטיקוסטרואידים.

 

אבחנה:

סימנים קליניים ,צילומי רנטגן, ציטולוגיה , היסטופתולוגיה , תרבית פטריתית, בדיקות סרולוגיות.

ציטולוגיה : מישטח של שאיבה ממרכז המורסה צביעה ב dif quick האורגניזם נראה כ שמרים 5-15 מיקרון בדיאמטר מוקף בקפסולה ברורה ובתוכה . האורגניזם ימצא בתוך תאים היסטיוסיטים ואו מחוץ לתאים.

היסטולוגיה : אבחנתי ומאוד טיפוסי.

תרבית: קריפטוקוקוס גדל ב Sabouraud's medium בטמפרטורת חדר או 35 מעלות . אך לא יגדל בDTM

 

טיפול:

טיפול נכון תלוי בגורמים רבים כ : מצבו של בעל החיים , תיפקודי כבד כליות , מצב הכספי שלך הבעלים , ותרופות אפשריות .

עקב משך הטיפול הארול : כ 6 חדשים מומלץ לבדוק את יעילות התרופה על ידי בדיקת רגישות מוקדמת בה ניתן לקבוע גם את המינון הרצוי .

 

אמפוטרסין B- תרופה זו היתה נפוצה מאד בעבר כנגד מספר מחלות פטריתיות אך רעילות ( פגיעה בכליות, חוסר דם וצניחת רמות אשלן) וכן מתן תוך ורידי 3 פעמים בשבוע לתקופה ארוכה מפחיתים את השימוש בתרופה זאת למקרים שאינם מגיבים לטיפול אחר.

 

5- פלואורוציסטוסין - ניתן דרך הפה אך בגלל יצירת עמידות מהירה כנגד התרופה תוך כדי טיפול גם תרופה זאת אינה מומלצת כיום.

קטוקוניזול - "ניזורל "ניתן דרך הפה אך אינו מגיע לרמות טיפוליות המוח.אינו רעיל במינונים מקובלים אך יעלותו מוטלת בספק במיקרים רבים כמו שנראה גם המקרה זה.

 

שום - הסינים דיווחו על הצלחת טיפול בשום שניתן תוך שרירי תוך ורידי ובפה. בהצלחה מרובה.

 

פלוקונזול/ איטרקונזול

מקורות:

1.Barrett re : Treatment of feline cryptoccocosis JAAHA 11:511-518 1975 

2.Lowell Ackerman : Feline Cryptococcosis Compendium Of Continuing Education vol 10 no 9 sept 1988.

 

מאמר זה נכתב על ידי - ד"ר עופר שביט – וטרינר

אהבת החי – מרפאה וטרינרית

כל הזכויות שמורות למחבר