דמודקס טפיל עור בכלבים

כתב ד"ר עופר שביט וטרינר Bvsc prêt. MRCVS

 

דמודיקוזיס הינה מחלת עור דלקתית בכלבים המאופינת בכשל של מערכת החיסון בגוף והימצאות של טפיל עור " דמודקס קניס " בכמות רבה מהרגיל.

 

הטפיל : קרדית העור "דמודקס קניס" הוא חלק מאוכלוסיית הטפילים , חיידקים החיים בעור חיות המחמד שלנו במצב רגיל של דברים. אך כאשר מסיבות שונות הגורמות לדיכוי מערכת החיסון של הגוף כמו בכלבים צעירים , או תזונה לקויה , הופך עור החיה למתאים יותר אקולוגית להתרבות הקרדיה, מנוצל מצב זה על ידי דמודקס קניס להתנחלות בזקיקי השיער ובלוטות החלב בעור ולהתרבות מהירה.

התוצאה של התקרחות ודלקות נקראת דמודיקוזיס.

הטפיל מבלה את כל מעגל חייו בעור החיה וניזון על תאי עור מתים ושיער.

לדמודקס קניס ארבעה שלבי התפתחות : ביצה, לארבה , נימפה ובוגר . כולם נמצאים בעור החיה.

הדבקה מתבצעה בשעות חיו הראשונות של הגור על ידי מגע ישיר (הדבקה ראשונית לרוב באזור האף !!! שם נוגע הגור באם בעת היניקה ).

 

1. המחלה :

דמודיקוזיס יכולה להופיע כמחלה כללית מופשטת או כמקומית מוגבלת. שתי צורות אלו נבדלות גם בטיפול וגם בסיכויי ההחלמה. מחלה מקומית נראית כאזור אחד או כמה אזורים קטנים של נשירת שיער ,לרוב בפנים או ברגליים ובחלק מהמקרים המחלה עשויה להיעלם אף ללא טיפול. המחלה המופשטת יכולה להתחיל כמקומית ולהתפשט כתוצאה מהזנחה (חוסר טיפול) או טיפול כושל (אבחנה לקויה ).

לרוב המחלה פורצת בכלבים צעירים . כאשר היא פורצת בכלבים בוגרים יש לחשוד במעורבות של מחלה פנימית קשה הגורמת לדיכוי מערכת החיסון המאפשרת את פריצת המחלה.

צורה נוספת של המחלה הינה דלקת בין אצבעית (כפות הרגליים ) דלקת זאת מאופיינת בזיהום חיידקי משני , גירודים קשים של כפות הרגליים ו קושי ממשי בריפוי מוחלט של המחלה.

מספר גזעים רגיש יותר למחלה :קולי , רועים גרמני , קוקר ספנייל , סטפורדשייר בול טריירדני ענק פינצר ננסי ועוד הרבה כלבים גזעיים תופעה המצביעה על נטיה גנטית להעברת הרגישות למחלה בתורשה.

מספר גורמים מעורבים במחלה : דיכוי מערכת החיסון של הגוף : (טיפול ממושך בסטרואידים )

גיל (צעירים במיוחד ) תזונה לקויה , עקה , מחלות פנימיות חוסר פעילות בלוטת התריס..

 

מופע המחלה : 

דמודיקוזיס מקומי. : אזור קטן בגודל מטבע ההולך ומתרחב של קרחת עם או בלי גירודים בעיקר באזור הראש , זוית הפה , אזניים או רגליים קדמיות . במקרים רבים אם המחלה לא נעצרת ההתקרחות יוצרת אפקט של משקפיים סביב העיניים.

דמודקוזיס מופשט :אחת ממחלות העור הקשות ביותר בכלבים והעלולה להסתיים במות הכלב.

קרחות קטנות נפגשות ליצור אזורים קרחים שלמים בכל גוף הכלב. פלישת הטפיל לבלוטות החלב מלווה בדלקות קשות ובגירודים , דלקות חיידקיות משניות מסבכות את המצב והפרשות מוגלתיות ודמיות מתווספות לאזורים הנגועים. התוצאה : הגלדה וריחות מעופשים . הדלקת מתמקדת בעיקר בגב ובגפיים.

בשלבים אלו מורדמים כלבים רבים אם בגלל חוסר תגובה לטיפול או בגלל חוסר שיתוף פעולה של הבעלים ה " נגעלים " מהמופע הדוחה אסטטית של הכלב.

 

אבחנה :

מגרד עור - פעולה אבחנתית קלה זמינה ואמינה הנעשית במרפאה וטרינרית : הוטרינר מגרד שכבת עור עליונה באזור החשוד כנגוע ובבדיקה מקרוסקופית פשוטה ניתן לראות את הטפיל על משטח הזכוכית.

(בדיקת מגרד היא בדיקה מתחייבת בכל !!! נגעי העור השונים משום שבכל דלקת עור יתכן ודמודקס מעורב. הדרך היחידה לשלול או להראותו היא במגרד או ביופסיה.)

לצערי נתקלתי במקרים רבים מדי של דמודקס כרוני ומופשט שטופל חודשים ואף שנים בכל סוגי האנטיביוטיקה השונים ללא הצלחה ואף בסטרואידים המחמירים את מצב המחלה וכל זאת משום שלא נעשתה בדיקת מגרד פשוטה זאת .

בשארפיי יש לבצע ביופסיות עור מלאות משום שעורו העבה מניב מגרדים שליליים מוטעים.

בדיקות דם להערכת מצבו החיסוני של הכלב ,תיפקוד מערכות פנימיות , ובלוטת התרים . (דמודקס יכול להופיע כמשני לדיכוי מערכת החיסון על ידי מחלה מתמשכת ).

 

טיפול:

טיפול ניתן לפי חומרת המצב ולפי תגובת המחלה לטיפול :

טיפול שיגרתי של דמודקס מקומי יכלול זריקה או שתיים של דקטומקט או איבומקטין בהפרש של עשרה ימים וטיפול חיצוני של מריחת האזור הקרח בתמיסת אמיטרז : חומר קוטל טפילים למשך 10 ימים.

חשוב לעקוב אחר נסיגת המחלה , ולבקר פעם נוספת אצל הוטרינר לאחר חודש , לשם ביצוע מגרד נוסף עד לקבלת מגרד שלילי. .

שיער חדש גדל כ 30 יום לאחר תחילת הטיפול.

 

דמודיקוזיס מופשט הינה מחלה קשת טיפול ביותר הדורשת מחויבות עילאית של בעלי הכלב . גם כספית ,גם נפשית וגם מעשית בהוצאה לפועל של הטיפול הניתן על ידי הוטרינר .

על בעל הכלב להיות מודע שיש מקרים קיצוניים שבהם גם הטיפול הנכון אינו מרפא את המחלה ולעיתים יש צורך בהרדמת חסד של הכלב.(מקרים אלו הולכים ופוחתים בשנים האחרונות עם כניסת תרופות חדשות ויעילות יותר לשוק התרופות הוטרינריות).

מקרים אלו מסובכים עוד יותר כאשר הם מלווים באלרגיות המצריכות טיפול בסטרואידים המחמירים את מצב הדמודיקוזיס.

 

אמיטראז:חומר הדברה לטפילים חיצוניים : יש לגלח את שיער הכלב ולהוריד כל גלד וכל חומר אחר שיפריע למגע של תמיסת האמיטרז.יש לרחוץ הכלב בשמפו קרטוליטי הפותח את נקבוביות העור ומנקה את שכבת הקרטין החיצונית,למרוח משחה מגינה על עיני הכלב ולהטביל או להספיג את כל הכלב ב0.25 % תמיסת אמיטרז. חוזרים על הטיפול כל שבועיים עד לקבלת שתי בדיקות מגרד שליליות .

איבומקטין/ דקטומקט :

שתי תרופות מצוינות הניתנות בזריקה כל 10 ימים או במתן בפה כל יום או יומיים לתקופה ארוכה עד להשגת 2 מגרדי עור שליליים בהפרש שבועיים .

אנטיביוטיקה תינתן במקרים בהם דלקת עור חיידקית מעורבת לפי בדיקת תרבית ורגישות.

 

לבמיסול תרופה המעוררת וממריצה את מערכת החיסון בגוף.

 

סולוקסין במקרים שבהם יאובחן חוסר תיפקוד בלוטת התריס.

 

סיכום : דמודיקוזיס הינה מחלת עור טפילית בכלבים בעיקר צעיריםהניתנת לפתרון מהיר אך יכולה גם להתפשט למחלה כללית קשה ביותר לטיפול.

 

*כל הזכויות שמורות לכותב המאמר.