זיווגים, פוריות, הריון והמלטה

כתב ד"ר עופר שביט וטרינר Bvsc prêt. MRCVS

 

אחרי שהחלטנו לזווג את כלבת המשפחה ואחרי שהפנמנו את העובדה שאנו נהיה אחראיים למצוא בתים לגורים (דיון על כך יערך במאמר אחר ) צריך לגשת לביצוע.

ראשית יש לחפש בן זוג מתאים. בכלבים גזעיים נהוג לחפש בן זוג גזעי. רצוי אחד שעבר מספר תחרויות נשפט והוכר ככלב שתואם את התקן ואף מצטיין בו. כמובן עדיף זכר בעל עבר מוכח של פוריות "היודע לעשות את המלאכה " אך גם כלב צעיר מעל גיל שנה יתאים.

יש לוודא שלשני הכלבים אין מחלות תורשתיות ידועות כמו מחלת אגן תורשתית (ראה מאמר בנושא ) , אשך טמיר בזכר ( חד אשך ) , מנשך פגום וכי אין בעיות התנהגות כמו תוקפנות או נשכנות העלולות לעבור בתורשה .

צריך לבדוק חיסונים של הכלבים ומומלץ לתת להם טיפול נגד תולעים לפני המפגש. בכלל רצוי להיוועץ ולקבל תדרוך אצל וטרינר לפני האירוע. 

רצוי לחסן כלבה לפני המחזור על מנת להעלות את רמת הנוגדנים בדמה למחלות כמו פרוו וכלבלבת ולהקנות לגורים הגנה מרבית בתקופה הראשונית (לא רצוי לחסן במשך ההריון מחשש לתגובות לא רצויות).

בכלבים לא גזעיים די קשה לצפות את התוצאה של צבע , צורה , ובכל זאת כדאי להשתמש בדמיון ולנסות זיווג שייתן גורים יפים מספיק על מנת שימצאו בתים בקלות. יש להשתדל לפחות להתאמת גודל דהיינו לכלבה קטנה יש למצוא זכר בגודל דומה על מנת למנוע בעיות בהמלטה (גורים גדולים מדי לכלבה קטנה מדי ).

בתקופת הייחום של הכלבה יש להישמר שבעתיים : כלבות נוטות לברוח בתקופה זאת ולחזור מעוברות. כלבים חודרים כל גדר או חומה בניסיונם להגיע למשאת נפשם. במקרה של הריון לא רצוי ניתן לתת זריקת הפלה אצל הוטרינר 10 – 14 ימים לאחר הזיווג או לעקר את הכלבה .

מומלץ לשמור את הכלבה בבית עטויה תחתוני ייחום למניעת דימום ברחבי הבית ולטייל אתה רק עם רצועה (רצוי גם נבוט ביד להרחקת כלבים מטרידים.)

כלבה יכולה להזדווג עם מספר כלבים במשך תקופה של מספר ימים (9) ולהיות מופרית מכל אחד מהם.

 

איך לקבוע את זמן הזיווג הנכון מספר שיטות :

 

1. יום 9 יום 11 סופרים את יום הדימום הראשון כיום 0 מפגישים את הנקבה עם הזכר בימים 9 ו 11 שני זיווגים בדרך כלל יספיקו לכלבה להיכנס להיריון.

2. משטח ואגינלי : החל מיום 0 (יום הופעת הדימום הראשון) אחת ליומיים הוטרינר מבצע בדיקת משטח פות. במשך הייחום חלים שינויים טיפוסיים במבנה ובסוג התאים הנקצרים מדופן הפות . בעזרת בדיקה זאת הוטרינר יכול באופן ודאי לקבוע את יום שיא הפרשת הורמון ה LH יום זה הוא היום הפורה ביותר להפריה חד פעמית. מומלץ לחזור על זיווג זה יומיים אח"כ להגברת סיכויי ההריון.

3. בדיקה סרולוגית: ניתן לקבוע את רמות LH על ידי בדיקה סרולוגית שתיעשה יומיומית החל מיום 3 לתחילת הדימום.

4. בדיקת אולטרא סאונד : ניתן לקבוע במדויק את יום הביוץ בעזרת מכשיר אולטרא סאונד. ברם תזמון הפריה אופטימלי צריך להיות יומיים לפני הביוץ. שיטה זאת עדיין נותנת תזמון טוב ומספק ל פוריות .

5. תנו לכלבה לקבוע הפגישו הזכר והנקבה כל יומיים ל20 דקות כל פגישה, עד היום שהכלבה תתרצה ותעמוד לזכר. זיווג שני יומיים לאחר מכן.

 

לאחר קביעת היום הנכון יש להפגיש את הזכר והנקבה יחד רצוי בביתו של הזכר אך גם מקום אחר יתאים.

לרוב הכלבים אינם זקוקים לעזרה או הנחיה והם יעשו את הפעולה באופן עצמאי. כלבים צעירים לעיתים יזדקקו לעזרה בכיוון.

הסימן הכי נכון לכלבה מוכנה היא נכונות לעמוד לזכר. רוב המקרים של כלבה המסרבת לזכר הנם בגלל תזמון לקוי . לרוב מוקדם מדי.

יש מספר גזעים שבהם משתמשים בהזרעה מלאכותית. (בולדוג , גזעים ננסיים ) וכן במקרים של כלבות סרבניות . לפעמים אף מייבאים זרע מוקפא של זכר יוצא דופן בתכונותיו החיוביות.

הריון בכלבה נמשך בממוצע 63 יום (55 – 66 ) (מיום הזיווג)

משך ההריון מיום הפרשת שיא של הורמון LH הוא בדיוק 65 יום. (64 – 65 ) . 

במשך ההריון רצוי לתלע את הכלבה שוב ( תולעים נודדות עלולות להדביק את הגורים עוד ברחם אמם !!!).

בדיקות הריון ניתן לעשות לאחר 21 יום (בדיקה ידנית בה הוטרינר מרגיש את הולדות כשרשרת נפיחויות לאורך הרחם) . ביום 28-30 להריון ניתן לצפות לראשונה בפעימות לב הגורים באולטרא סאונד.

מאמצע ההריון (לאחר חודש) , שלב בו התפתחות הגורים מואצת יש להגדיל את הזנת הכלבה ב 50%. מכיוון שנפח הקיבה מוגבל על ידי הגורים בחלל הבטן יש לעבור בהדרגה למזון מרוכז יותר (לכלבי עבודה למשל ) ולמספר האכלות רב יותר ביום.

בזמן הריון קשה לקבוע את מספר הגורים בשגר אך ככלל לגזעים קטנים שגרים קטנים (2 – 4 ) לגזעים גדולים שגרים גדולים (2 – 13) . לכלבות אין בלות והן ממשיכות להתייחם עד יומם האחרון.

כלבה יכולה להתעבר פעמיים בשנה (כל ייחום ) אך מומלץ לעשות הפסקות כל שני הריונות לתת לגוף הכלבה שהות להתאושש מההריון ותקופת ההנקה המצריכות מאמץ גופני כבד.

 

המלטה:

רצוי להכין לכלבה מקום נוח ומוגן להמליט בו : חדר מבודד , קופסת קרטון גדולה או כל מקום שיהיה מוכר לכלבה ושבו היא תרגיש בנוח, אחרת היא עשויה לבחור את המקום לבד ואז היא עשויה לבחור את ארון הבגדים למשל. מקום כזה מצריך גם אפשרות גישה לגורים אחרי ההמלטה.

 

סימנים מוקדמים:

שבוע לפני ההמלטה מתמלאים העטינים בחלב ( לא תמיד). הכלבה מתנהלת בכבדות. .בין 36 שעות – 6 שעות לפני ההמלטה הכלבה תחפש מקום מסתור ותחדל לאכול, "תבנה קן", תראה סימני אי נוחות , לעיתים רעידות קלות ולעיתים הקאה . 24 שעות לפני המלטה יש ירידה של חום הגוף ב 1.1 מעלות וכן הפרשה זהובה שקופה מהבושת המוגדלת.

 

שלב ההמלטה עצמו יכול להגיע במהירות וללא כל הזהרה מוקדמת : שרשרת של התכווצויות בטניות והגור הראשון בחוץ (יכול לקחת גם 30 דקות של התכווצויות . בדרך כלל יוצא הגור בשק השפיר והכלבה בזריזות תלקק ותאכל את השליה , תחשוף את הגור ובעזרת ליקוקים תמריץ את נשימתו. מספר דקות אחר כך תיפלט השליה עצמה ( גוש בשרני דמי טובל בהפרשה ירוקה) וגם אותה תאכל הכלבה. הכלבה תטפל בגור עד סדרת ההתכווצויות הבאה ועד יציאת הגור הבא. הגורים יכולים להגיח בהפרש של כמה דקות ועד שעתיים !!! בין גור אחד לשני.

תהליך ההמלטה כולה תלוי במספר הגורים ומרווחי יציאתם ועשוי לקחת ממספר דקות ועד יממה שלמה.

 

ואנחנו?

לרוב אני ממליץ לתת לכלבה לעשות את המלאכה . היא יודעת את המלאכה בדרך טבעית ואולי אף יותר טוב מאתנו. 

תלוי באופי הכלבה : כלבה רגישה ותוקפנית עלולה להרגיש מאוימת אפילו אם משהוא מהמשפחה מתקרב אליה ולתקוף אותו או לחלופין לנשוך את הגורים אם היא מפוחדת ולחוצה. מאידך כלבות רגועות ונינוחות אינן מוטרדות מנוכחות המשפחה ואפילו מנטילת חלק פעיל באירוע (ניגוב הגורים והכוונתם לעבר העטינים).

ככלל כמה שפחות מעורבות בהמלטה , יותר שקט נפשי לכלבה הממליטה.

זכרו המלטה היא אירוע משפחתי מרגש שאסור להחמיץ!!!

 

*מאמר שני מסדרת מאמרים בנושא מערכת הרבייה בכלבים. 

*כל הזכויות שמורות לכותב המאמר.